בית דו משפחתי שלא מרגיש כמו דו משפחתי
בית דו משפחתי שתכננתי מאפס, סביב אור, שקט וחומריות רכה, מהחזית ועד לארון האחרון.
כשאני מתכננת עבור משפחה עם ילדים אני אוהבת להשאיר מרחב למשחק לצד השימושים המשפחתיים. גם אם יש חדר משחקים ייעודי, בסוף הילדים והצעצועים מגיעים לסלון, וכדאי לקחת את זה בחשבון כבר בתכנון, לא לנסות להילחם בזה אחר כך.
״דוגמה אחת לתהליכי חשיבה, ירידה לפרטים ותכנון מפורט.״
הקיר הארוך שמשמש כמעבר מהמבואה לחלל המרכזי, וגם ככניסה לשירותי האורחים ולעיגון הטלוויזיה במרכזו, כולו מחופה מיקרוטופינג בביצוע של חברת בטון בטון.
כדי לקבל מראה אחיד השתמשנו בפאנל אלומיניום שקוע בגוון שחור, וגליף פלדה שמקיף את הפתח ומפגיש בין שני החומרים בלי לשבור את קו הקיר. גם דלת שירותי האורחים הוזמנה בלי צבע ייעודי, כדי שאפשר יהיה לחפות גם אותה במיקרוטופינג ולשמור על רצף אחד מהמבואה ועד הפנים.
שירותי האורחים נשארו מכוונים להיות המקום קצת להפתיע, עם קצב וגוונים שונים משאר הבית.
כל ארון שאני מתכננת הוא יחיד ומיוחד
כי לכל לקוח יש צרכים אחרים. גם גובה הלקוח נלקח בחשבון בתכנון, כך שהארון לא רק נראה טוב, אלא באמת נוח לשימוש היומיומי של מי שגר בבית.
בית דו משפחתי שלא מרגיש כמו דו משפחתי





הגלריה המלאה, אבן יהודה


































































